אבי חסידות גור

הרה"ק רבי יצחק מאיר אלתר אבי שושלת גור המעתירה. עוד בשחר ימיו נתפס על ידי מקורביו כ"עילוי מוורשה". הדרך להתעלותו נסללה אצל גדולי הצדיקים, ביניהם המגיד מקוז'ניץ ורבי מנחם מנדל מקוצק.

לר' יצחק מאיר נולדו 14 ילדים מתוכם שכל שלושה עשר ילדים אשר נפטרו בחייו, כך שנותרה לו בת אחת בלבד לפליטה. אחד החיבורים המשמעותיים ביותר בחייו הינו ספר חידושי הרי"ם על הש"ס.

לאחר פטירתו של האדמו"ר מקוצק התדפקו החסידים על דלתו של ה'חידושי הרי"ם' בבקשה שיתמנה לאדמו"ר, ואמנם לאחר בקשות רבות נאות לכך. לאחר שקיבל עליו את עול הציבור, קבע את מקום משכנו בעיירה גורה קלוואריה על שמה נקראת חסידות גור.

רובם של חסידי הרבי מקוצק נמשכו אחריו, בהם בעל ה"אבני נזר", רבי אברהם בורנשטיין. על פי המסורת של חסידי גור, עם התמנותו לאדמו"ר פתח את הנהגתו של חסידיו בדברים: "ר' שמחה בונים הנהיג אתכם באהבה, ר' מנחם מנדל הנהיג אתכם ביראה ואני אנהיג אתכם בתורה", ואכן הרבי דרש מתלמידיו ללמוד עשרות דפי גמרא בעל פה, עד אשר נודעה על שער בת רבים החסידות ברוב למדנותה.

ר' יצחק מאיר מלבד גאונותו וחיבורו על הש"ס בחיבור חידושי הרי"ם נודע בחירפותו, וגדלותו בחסידות. בנוסף, לא חסך מאמצים לעזור לאחיו אצל השלטונות כאשר נגזרו על יהודי פולין גזרות רבות.

לאחר הסתלקותו המשיך את דרכו האדמו"ר, רבי חנוך העניך מאלכסנדר. אמנם חלק מחסידיו נמשכו אחרי תלמידו של האדמו"ר מגו"ר ופרשו לחצרו של בעל ה'אבני נזר', אשר ייסד בהמשך את חסידות סוכטשוב. לאחר הסתלקותו של ר' חנוך העניך המשיך את דרכו של הסבא, נכדו, רבי יהודה אריה לייב אלתר המוכר בזכות ספרו ה"שפת אמת".

על הסתלקותו של הרי"ם מסופר כי במהלך שהותו בוורשה, נפלה עליו דלת אשר גרמה לפציעה קשה אשר הובילה לדלקת קשה עד אשר הרופאים התייאשו מלרפא את הזיהום בגופו.

מן השמים נגזר להשיב את נשמת הצדיק השמימה, ביום כ"ג באדר תרכ"ו כאשר התגבר חוליו ועלתה נשמתו בטהרה, בתפילה כאשר נשא שפתותיו את מילות מזמור "יושב בסתר", ואכן כאשר הגיע למילה "אחלצהו" חלץ את נשמתו מגופו.

הצדיק נקבר בגורה קלוואריה (גור) בפולין ומהווה מוקד תפילה לחפצים בישועה, כאשר לאחר שנים נקבר אף נכדו בעל ה'שפת אמת' לצידו.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחינו אמן!